האיש ששכח שהייתה לו נזלת

קטגוריה: אישי ושימושי תגובות: איו תגובות

אתמול בערב ישבתי עם חבר ודיברנו על הבן שלו, שקיבל תרופה הומאופתית מקולגה שלי. הילד הפך מילד ש'לא שומע מה שאומרים לו' ועושה מה שבא לו, לילד ממושמע ומתחשב – תוך חודש אחד.
ואז שאלתי את אותו חבר איך הוא מרגיש, ומה עם הנזלת הכרונית והסינוזיטיס? "איזה נזלת?! כבר כמה חודשים שאין לי נזלת. טסתי שלוש פעמים לחו"ל בחודשים האחרונים ולמרות שינויי מזג האוויר – לא הייתה לי נזלת ולא כאבי ראש".
הוא שכח לגמרי שפעם הייתה לו נזלת כרונית… אבל כזו מהסוג העקשני.  הוא שכח שלפני חודשיים נתתי לו תרופה הומיאופתית אחרי שהתלונן שכבר שנים הוא צמוד לטישו  - יש לו פק"ל – טישו במשרד, טישו בתיק הנסיעות, טישו בכיס של הג'קט ובכל מקום אפשרי…
לפני חודשיים, בטרם קיבל את התרופה, המצב היה לא טוב. האף שלו נסתם ונפתח רק עם אלרין ושלל תרסיסי אף ממכרים, שעזרו לזמן קצר והאף מיד היה נסתם מחדש. המלצתי לו להפסיק את האלרין ולקחת תרופה הומיאופתית.
"אבל אני לא בנוי להומיאופתיה הזאת, זה עובד לאט! יש לי כאב נוראי בפנים ובראש ואני לא יכול לנשום. ואני טס לחו"ל מחרתיים! אני צריך אינסטנט, אנטיביוטיקה, שיעבור לי כאן ועכשיו" אמר החבר.
"אבל כך אתה לא מרפא את הנזלת שלך. אתה רק מדכא אותה זמנית, והופך את הסינוזיטיס לכרוני במו ידיך. ומי אמר שהומיאופתיה עובדת לאט?זה סתם מיתוס" אמרתי אני. הוא הסכים לנסות – להפסיק עם האלרין ולקחת תרופה הומיאופתית.
הסינוזיטיס והנזלת חלפו בעדינות בלי שהוא הרגיש, כל כך בעדינות שהוא שכח שהוא לקח תרופה הומיאופתית – ושכח שהייתה לו נזלת…
ככה זה עובד בריפוי הומיאופתי. ריפוי עדין ומהיר ללא תופעות לוואי.
** כמה מילים על ריפוי לעומת דיכוי: **
הגוף שלנו מייצר כל מיני סימפטומים כדי להביע חוסר איזון. הגוף הוא מכונה חכמה עם יכולת מדהימה של ריפוי עצמי.
הגוף תמיד יעשה את הטוב ביותר כדי לשמור על החיים ויבטא חוסר איזון או יפנה רעלים בצורה שהכי פחות מזיקה לו.
הגוף מפנה פסולת ע"י הפרשות, נזלת, שיעול, נוזלים באוזניים, שתן, צואה, זיעה וכו'. בעיות עור למשל נובעות מהניסיון של הגוף לפנות פסולת דרך העור.
כשאנחנו מורחים על העור משחה לדיכוי פצעים אנחנו מעלימים את הבעיה מהעור ובמו ידינו דוחקים את הבעיה פנימה למערכת חשובה יותר בגוף, ככה ילדים שסובלים מאסטמה של העור כתינוקות מפתחים גם אסטמה נשימתית כשהם גדלים.
נזלת וצינון שמדכאים אותם עם תרסיסי אף או על ידי ניתוח הורדת שקד שלישי ופוליפים רק יעלימו את הנזלת לפרק זמן מסוים ואח"כ הנזלת חוזרת ואיתה גם דלקת ריאות.
לפני שהורדנו את הפוליפים הגוף ידע לפתור את הבעיה ע"י נזלת, ועכשיו כשהמסנן העליון של הנשימה נפגע הנזלת והליחה שלא מתפנית ביעילות הופכת לדלקת ריאות.
אז למה לעשות ככה לגוף? למה להפוך את הבעיות לכרוניות? אם אפשר להירפא בקלות, מבלי לסבול מתופעות לוואי?
הומיאופתיה מאפשרת ריפוי מבפנים החוצה. היא מעודדת את כוחות הריפוי של הגוף במקום לדכא אותם, והתגובה של הגוף היא התגברות קלה של הנזלת או של בעיית העור בימים הראשונים, ולאחר מכן הטבה שיכולה להימשך חודשים ואף שנים.
וכל זה רק בגלל שלקחנו כמה גולגולים קטנים ולא הפרענו לגוף שלנו לרפא את עצמו.
מאיזו בעיה כרונית אתם רוצים לשכוח?
האם קרה לכם או לילדים שלכם שבעיה בריאותית הלכה וגדלה עם הטיפול התרופתי? מוזמנים לשתף ולשאול אותי פה או בהודעה אישית. רפואה שלמה

Leave a reply

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>