בשנים האחרונות ישנה עלייה בשכיחות הופעת שברי מאמץ. שברי מאמץ אופיינים בקרב העוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית בעיקר הליכה ממושכת וריצה.
הטיפול בשברי מאמץ כולל מנוחה וחזרה הדרגתית לפעילות, פיזיותרפיה ותזונה תומכת וצד כל אלו תמיכה בהומאופתיה קלאסית תאיץ את תהליך ההחלמה ותעודד את הבנייה המחודשת של העצם.
מהו שבר מאמץ?
שבר מאמץ (stress fracture) הוא שבר חלקי בעצם, הנגרם כתוצאה מהפעלת עומס יתר על העצם לאורך זמן. שברי מאמץ נוצרים לרוב כתגובה לעומס חוזר ונשנה בעיקר בעצמות הגפיים התחתונות הנושאות משקל כמו עצם השוקה (tibia), עצמות המסרק בכף הרגל (metatarsal) ולעיתים עצם הירך (femur).
בשונה משבר רגיל , שבר מאמץ לא נוצר מפגיעה טראומטית חיצונית בעצם אלא ממאמץ יתר של העצם. העצם “מתעייפת” ולא מספיקה לבנות את עצמה מחדש בתהליך הטבעי שעוברות עצמות הגוף . תהליכים של פירוק ובנייה מחדש על ידי תאים בוני עצם (osteoblast) ותאים הורסי עצם (osteoclast) מתרחשים בגוף כל הזמן, אך ישנם גורמים שעלולים לפגוע באיזון הזה כמו עומס יתר וכן שינויים מטבוליים שונים הגורמים לצפיפות עצם נמוכה, גיל המעבר, וסת לא סדירה, חסרים תזונתיים ועוד.
איך נזהה שברי מאמץ?
הסימפטום העיקרי של שבר מאמץ הוא כאב חד באזור השבר. הכאב יופיע בעת פעילות גופנית מאומצת כמו ריצה , הליכה מהירה או הליכה המשלבת נשיאת משקל.
עוד סימנים הם נפיחות מקומית, רגישות למגע באיזור השבר או סביבו, החמרה בכאבים בעת ביצוע פעילות גופנית והקלה בכאבים בזמן מנוחה. בשבר חמור יותר יכולים להיות כאבים גם בזמן הליכה מתונה ומנוחה.
אם יש חשש לשבר מאמץ יש לפנות לאורטופד לאבחון וטיפול, יתכן וידרש צילום רנטגן , מיפוי עצמות או mri, תלוי בדרגת החומרה של השבר.
אז מה עלול לגרום לשברי מאמץ?
שברי מאמץ שכיחים יותר בעוסקים בכושר קרבי וחיילים שמשתמשים בנשיאת משקלים גדולים תוך כדי הליכה וריצה והפעילות היא לא הדרגתית כלומר יש המגיעים מחוסר פעילות לפעילות מוגברת מאד.
ענפי ספורט המשלבים קפיצות וריצה על משטחים קשים כמו כדורסל וטניס.
נשים שמחזורן החודשי אינו סדיר או שסובלות מהעדר ווסת, מועדות יותר להיווצרות שברי מאמץ.
אוסטיאופרוזיס, בריחת סידן, מצב רפואי המאופיין בעצמות חלשות ולכן גם רגישות יותר לשברים.
מחקרים מצאו כי אנשים שאובחנו עם חוסר בויטמין די וסידן נטו לפתח יותר שברי מאמץ
אנשים שמבנה הרגל שלהם הוא שטוח במיוחד(“פלטפוס”) או קשת כף רגל גבוהה במיוחד.
מהם דרכי הטיפול בשברי מאמץ ואיך הומאופתיה יכולה לתמוך בהחלמה?
בראש ובראשונה מנוחה והימנעות ממאמץ כדי לאפשר לעצם מספיק זמן להחלמה.
ניתן להשתמש בקרח אשר מסייע בהפחתת הנפיחות ומקל על הכאב.
מומלץ לחזור לפעילות בצורה הדרגתית וזהירה מבחינת משך ועוצמת הפעילות.
תזונה המשלבת ויטמין די וסידן בתפריט היומי.
חשיפה מבוקרת לשמש ללא משקפי שמש לעידוד ייצור ויטמין די.
טיפולי פיזיותרפיה לשברי מאמץ ידועים כיעילים בהליך ההחלמה.
הטיפול ההומאופתי-
-כעזרה ראשונה בלבד יש לקחת את ההכנה ההומאופתית Arnica30 ,שני גלובולים מתחת ללשון 3 פעמים ביום למשך יומיים לטיפול בטראומה , בנפיחות ובבצקות.
-בנוסף למרוח חיצונית על איזור השבר משחה הומאופתית המכילה Arnica, שימו לב שאין למרוח את המשחה הזו על פצע פתוח.
– אחרי כיומיים, ובמידה ואובחן בודאות ע”י רופא שזהו שבר מאמץ ולא שבר מלא הדורש קיבוע, יש לקחת Symphytum30 , 2 כדורים פעם ביום למשך יומיים לזירוז האיחוי והתחדשות העצם.
– אם אין הטבה והכאבים ממשיכים אז אפשר לקחת 2 גלובולים של Ruta30.
-הרמדי Ruta תזרז החלמה של רצועות וגידים אם בנוסף לשבר מאמץ הייתה מתיחת יתר.
ישנם מצבים בהם מכל מיני סיבות ההחלמה משברי המאמץ היא איטית ומורכבת, במקרים כאלו להומאופתיה הקלאסית יש יכולות ריפוי מופלאות!
במקרים מורכבים להמשך טיפול יש להתייעץ עם הומאופת, הטיפול ההומאופתי דורש אבחון והתאמת הרמדי על ידי הומאופת/ית מוסמכ/ת ומנוסה , התאמת ההכנה ההומאופתית להמשך הטיפול תלויה בדרגת החומרה של השבר בסימפטומים ובשלב ההחלמה וכן למאפיינים האישיים של המטופל.
המידע במאמר אינו מהווה המלצה גורפת או הנחיה רפואית והוא אינו מחליף חוות דעת / יעוץ / שרות רפואי. בעת הצורך, מומלץ לפנות לגורם מטפל מקצועי שיספק אבחון מקצועי.
ניתן לפנות אלי בכל שאלה או לתאם טיפול הומאופתי
